והנה באמת בהצלת מרדכי הצדיק היה הצלת ישראל בקל כי מרדכי שקול בדורו כמשה כמבואר במדרש עמד בפרץ ואיך ישלח מדת הדין ידו בעם ישראל כשצדיק הזה בעולם מליץ ומפגיע ואיך יביא ה' רעה בימיו הלא בכל חיי הצדיקים חס הקב"ה להביא רעה בימיהם ואפילו במבול המתין הקב"ה עד מות מתושלח הנודע וכן בכל צדיקים ולכך לא רצו ישראל לקבוע ימי פורים יו"ט שניצולו כי הם הבינו ותלו שעיקר הצלתם הוא בהצלת מרדכי כמ"ש לעיל והצלתו היה ביומא דפסחא דבלא"ה יום טוב לישראל ולכך לא רצו לקבל יו"ט מחדש אבל מרדכי ברב ענותנותו לא ביקש לתלות הצלת ישראל בהצלתו רק הם בעצם נצולו והחודש נהפך מאבל ליו"ט ולכך ביקש לקבוע להם י"ט בפ"ע זולת י"ט של פסח והבן:
יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, מ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.