אבל איוב אמר חנוני חנוני אתם רעי כי יד ה' נגעה בי ומה צורך לומר להם זה הלא עיניה' רואות אבל איוב אמר שהם יתפללו עליו ולא יאמרו למה לא תתפלל בעצמך וחשוב אתה לפני המקום וע"ז השיב כי יד אלהים נגעה בי ואין חבוש מתיר עצמו מבית אסורים וזהו כלל מי שמדת הדין מתוח עליו אינו מועיל תפלתו כ"כ כי הדין מתוח עליו צריך רחמים מאחרים ולכך לילי שאברהם היה נפקד מקדם ולא היה מדת הדין בענין עציר' מתוח עוד עליו לא היה תפלתו על אבימלך מועיל אבל כיון שכבר נענה תחלה וה' פקד כאשר אמר ע"י מלאך כמ"ש רש"י א"כ לא היה בתוך הסיבה זו ולא היה מדת הדין מתוח עליו ולכך נענה וזהו נענה תחלה דאל"כ אין תפלתו עושה פירות:
יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, מ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.