והנה לפני שושן הבירה שהוא ארמון היה נהר בשמה אובל אולי כדכתיב בדניאל ואני בשושן הבירה על נהר אובל אולי וא"כ היה נהר מפסיק בין ארמון להעיר וזהו החלום שחלם מרדכי בשני תנינים שנלחמו עיין בתרגום ומדרש רבה שפתרנו על מרדכי והמן וגוי קטן צר להם מאוד שהוא ישראל אבל אח"כ בא נהר והפריד בין תנינים ומאז נתגדל הגוי הקטן ובזה רבו פירושים י"מ נהר מורה על תורה וי"מ על תשובה ואם כי הכל אמת אבל גם זה העיקר כל זמן שצדיק לבד ואינו מתחבר עם ישראל אפילו היה צדיק רב וגדול מ"מ מדת הדין מתוח עליו כי מדקדקים אחריו ואין צדיק וכו' ובפרט היותו פרוש מצבור מבלי ליישרם כנ"ל אבל כשמתחבר לצבור ליישרם ולהשתתף עמם עם הצבור ולהיות עמם בחבורא חדא ויהיה גוי אחד שלא יקבל הפסד ונזק כטבע האחד והן אל כביר לא ימאס ולכך כאשר היה מרדכי בשושן הבירה יעצה לו אסתר מבלי לשכון לבדו כי אם לילך לישראל ולהתחבר עמם בתשובה ותפלה וזהו לך אל העם כנוס את היהודים ואז ירצה ה' פעלך:
יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, ל״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.