וזהו אצל כל אדם יש לו שני יועצים יצה"ט הוא יעץ לו אל תלך אחר הנראה לך ערב ומבושם וטוב כי סופו מר ומיצר לאח"ז והוא אוהבו באמת ואדם שונאו כי אינו מסכים עמו לתאותו לשעה אבל יצה"ר הוא יועץ שונא והוא מסכים לאדם למלאות תאותו וחשקו לשעה ויערב לו ויבושם ואף שסופו רעה ויפול בשחת זהו מבקש כי הוא בעצם שונא מאוד לאדם וזה האדם השוטה אוהבו ומקרבו:
יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.