ולכן בני ואחיי יום זה יום מסוגל לתשובה כי יום זה לולי תשובה קשה לישראל כאשר המן הרגיש ביום שמת משה ונכל עצות לאבד שארית ישראל ודרשו במדרש על עמך יערימו סוד זה המן ולהבין מה ויתייעץ על צפוניך אמנם רשעים שוחקים על מה שכתוב בתורה ולא ידע איש קבורתו ואמרו הרי מסומן מקום וכדומה כמבואר במדרש דרשעים שוחקים ע"ז. והענין כי ז' אדר מת משה ושמח המן כי מדת הדין מתוח ואמרו חז"ל כל שבעה ימים יראה האבל כאלו חרב מונח על צוארו כי מדת הדין מתוח למאוד וא"כ עד י"ג אדר היה מד"ה מתוח אבל י"ג אדר דקי"ל מקצת היום ככולו ופסק אבילות ונסתלק החרב ולכך היה לנו נייחא לשלוט באויבינו ובאמת המן מה ראה לשטות כזה היה לו לקבוע יו"ד אדר דהוא תוך ז' אבילות אבל ידוע כי אבילות מתחיל מיום קבורה כי אז מתחיל הדין ומשה מת בשבת ואם כן הקבורה ביום א' ח' אדר והי' י"ג ששה לאבילות אבל קיימ"ל אם א"א לקוברו ומשנתייאשו לקוברו וכגון שמסרוהו לכתפים לקוברו והוא נסתלק מלקוברו תיכף חל אבילות ועיין בפוסקים שכתבו שבהנ"ל מצינו דאבילות מתחיל בשבת ומשה דלא ידע איש קבורתו ונסתלקו ידם מקבורתו תיכף חל אבילתו וה"ז כמסרוהו לכתפים ופסק אבילות בי"ג אמנם המן כפר בזה דנעלם קבורתו צפון וטמון וזהו על עמך יערימו סוד איך לאבדם ויתייעצו על צפוניך כי היו כופרים במצפון ההוא שלא ידע קבורתו ומכח זה יערימו סוד לאבד ישראל ולהכחידם מגוי אבל באמת טעו:
יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.