ונייחא שניה הוא בבכי כמ"ש הראב"ה והרמב"ע במורה כי לכך ביפ"ת כתיב ובכתה אביה ואמה כי יש למתאבלים ע"י בכיה נייחא וכמעט שקט צערם והנסיון מעיד ושלישית בהרחק מקומו ואין האבל וכן ההעדר נגד עינו לא יפעל בו המחוש כ"כ וכבר נודע בטבע כי מי שיש בטבעו יסוד ומזג מים גיבר יתמעט שכלו ומי שחום שכלו גובר יתרבה הדעת ולכן לעולם בני אדם העבים ושמנים וראשם גס ביותר שהוא לאותעל התגברות כח המים מעוטים בחכמה ושכלם עכור:
יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.