יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, ל״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכן אמר אם בלויתן חכה וכו' כי ידוע כי נשמת אדם הוא חלק ממעל וכן הרוח ונפש של אדם וכולם מתדבקים בגוף הגשמי ובעת מיתה להפרידן מה שהיה דבקים ביחד כל ימי חיי' הקב"ה מאציל על אדם אור מלמעלה ומתדבקים בו הנשמה כטבע רוחני להתדבק ברוחני וכן הרוח בנשמה ונפש ברוח ומתפרדים מגוף וזהו תוסף רוחם יגועון כי עי"כ נעשה הגויעה כי מתדבקים ברוחני למעלה וזהו אמרם כי השכינה למעלה מראשו של חולה כי נשמה משכנ' בראש והשכינה למעלה לכך היא מתדבקת בשכינה ולכך מצינו חכמי ישראל שהיו מתנבאים קודם מותם כי הוא התוספת הארת רוח קדושה כמ"ש:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.