יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אבל הענין מוסב כמ"ש כל המפרשים על אבידת חכמים וגדולי ישראל ואמרו בגמרא וזרח השמש ובא השמש יום שמת ר"ע נולד רבי יום שמת רבי נולד רבא וכו' ואין דור יתום שתמיד עיני ה' בעמו לרב חמלתו להקים להם איש עומד בפרץ ואם כן אין כאן צורך הספד ואבל ובכי יצע לרבים על העדר צדיק ותלמיד חכם גאון לרבים כי ודאי קם אחר כמוהו לכלכל סיבתנו ולא יטוש ה' את עמו. אמנם באמת יש להתאונן ולעורר אבל יחיד על שני העדרים שקרה באבדן איש כזה אשר רוח תורה וחכמה אלהים נוססה בקרבו כי אמרו משמת יוסי בן יועזר בטלו אשכולת ואמרינן מה אשכולת ומשני איש שהכל בו פי' כלול כל השלימות לא חסר בו דבר כי היה כולו מחמדים אין דבר אשר שגבה הימנו ולכך אמרו משמת יוסי ב"י רבו מחלוקת בישראל כי מי שהוא בכל חלקי מדע שלם ימעטו ספקותיו בכל דבר העמק או הגבה שאלה בכל דרכיו דיעה לבארו על בורי' בלי ספק וקושי' מפאת השכל והסברא וראי' נכונה ואין בו דמיון כוזב וטעות מתחלף ומופת מזויף אבל מי שאינו כ"כ שלם בכל חלקי חכמה והבינה הלא ירבו ספיקותיו ובכל דבר יפול הקושי' והסתיר' והקושיות מתחלפו' והדמיונות מוטעי' פעם כה פעם כה אם לסתור או לבנו' ולכן רבו המחלוקות והשינוי והתמור' מקצה לקצה ולכך במת יוסי ב"י שהיה שלם בכל רבו מחלוקות שלא נשאר איש שלם כמוהו לבאר כל תעלומות:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.