אבל יש להבין ג"כ במה שאמרו כי לא שלט יד בבהמ"ק רק נטבע בארץ והלא נאמר בקרא כי שרפו אותו כמבואר במלכים וירמיה אבל הענין ידוע מ"ש בגמ' דחגיגה פושעי ישראל אין אור של גיהנם מכלה אותן ק"ו ממזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב אין אש מכלה אותו פושעי ישראל שמלאים מצות כרמון עאכ"ו וכתבו בתוס' בתנחומא יש שהיה משה מתמיה ע"ז א"א שלא ישרוף העץ ואמר הקב"ה כך דרכי באש של מעלה אש אוכלה אש ואינו מכלה דכתיב והסנה איננו אוכל עכ"ל ותמהו רבי' מה רצון התוס' בזה שהעתיקו דברי תנחומא ועל מה היה סובב כוונתם:
יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.