והנה באמת אין כעת הזמן גורם להרבות בדרשות וביאור דברי חז"ל ופסוקי קודש כי הגיע ימי אבל בית תפארתינו וגם הספד לת"ח גדול וותיק מובהק בחכמה וחסידות כמוהר"ר מיכל ניימארק זלה"ה אי חסיד ואי עניו מתלמידיו של הלל הזקן שהיה בו ממש כל מדות שמנו חכמים וגם נוסף דאבה על דאבה באלו הנהרגין נסקלין ונחנקין ונשרפין בעיר ברעסלא בעו"ה אשר רבו חללי בני עמי ופתאום כמו רגע לא חלו בה ידים ועל זה ירדו עינינו דמעה מאין הפוגת ותרב בבית יהודה תאני' ואניה אשר מקרוב שמענו מהעדר אור ישראל כבוד שארי הגאון מהר"י מק"ק המבורג ואמת לא אעסוק כעת בהספדו עד נהיה י"ח לירח הזה יום שכבה בו נר מערבי אבל מ"מ לבי חלל בקרבי הוה על הוה ולכן כמעט נסתמו מעיינות חכמה וכחי בפה סר מאתי וחובה עלינו לקשור הספד ולפשפש במעשנו ולהכלם מעון וחטאה אשר עוינו וחטאנו לה' כי זהו תכלית האבלוהבכי והספד בחרטת חטא וקבלת תשובה ועסק התורה אשר היא סם חיים ואז יפה לנו הבכי והדמע באמרם דמעות של סם דהיינו סם חיים אבל אם אין אדם מטהר עצמו מחטא ופשע ובוכה בכי' זו בכיה של עשו הרשע ונותן כח לסטרא אחרא ח"ו:
יערות דבש חלק ב · פרק ו׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
