יערות דבש חלק ב · פרק ו׳, מ״ו

וזהו המכוון בפסוק עשה ה' אשר זמם דהיה במחשבתו מבלי לאומרו לצער ישראל שלא בשעתי' אשר צוה מימי קדם דהיינו לאברהם בברית בין בתרים ומה עשה בצע אמרתו הרצון כי חלק דבריו שלא יהיה גם סובב למטה כי אם למעלה ארבע מאות שנה וגם לרבות שעוד יותר יהיו בגול' וזהו לשון בצע חלק ואמר מדרש פשר כי זהו לטובת ישראל ופשרה טובה שיהיו יכולים לסבול עול הקושי שעבוד ושמדות וישמח עליך אויב פי' כיון שגם מוסב למעלה אין כאן מורה שגם הם יהיו נדונים כמצרים ושייך שפיר בצע אמרתו והנה מה שנאמר וגם את הגוי אשר יעבודו הוא הטעם מה שאמר דוד ואני נתתי שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו והטעם כאמרם ראוי' היה ישראל למכור רבב אלא שהתפלל דוד ידעו גוים אנוש המה סלה כי כשישראל בתכלית הצער והם בתכלית הרוממות תיכף פוקרים בה' ואמרו אי אלהימו צור חסיו בו וכך צווחו הנביאים מה תעשה לשמך הגדול לכך חושב ה' להטיב לישראל ג"כ או להרע להם ג"כ ולכך בראות' כי דגנם ותירושם רבו לא ימלט שגם לישראל יהיה טובה והרווחה שלא יאמרו ידינו רמה ואין אלהים בישראל והנה בחרבן בהמ"ק נאמר אמלאה זו חרבה זו ובחרבן בית תפארתנו בעו"ה נגדלה קרן עכו"ם וקרני רשעים בעו"ה גדלה והצליחה והקב"ה חס לשמו הגדול ולא ינוח עד ירומם קרן ישראל ג"כ: