יערות דבש חלק ב · פרק ו׳, מ״ג

וכאשר אמר לששי לפלוח לכוכב וידוע פעולתו לתת לפתאים ערמה ומזימה וגם נקרא כוכב ארץ כי כל ממשלתו בארץ ולכך אמר התינוק וידעת היום והשבות אל לבבך וכו' כי תמים תהי' עם ה' ואין לנו לעשות ערמה ומרמה ופתוי חלקלקות לבב כי צריך לקבוע בלבו כי ה' בשמים ומשגיח בארץ ויודע כל מחשבות בני אדם ולא לפניו חנף יבא ואין ערמה ומרמה לפניו וגם להיותו כוכב אחד אמר שיש לשים לב כי ה' בשמים ובארץ מושל שליט אין הבדל בין אלהי שמים לאלהי ארץ כאשר חשבוהו העכו"ם לחלק בין ממשלת שמים לארץ וכאשר קטלוהו ואמר לז' לפלוח ללבנה וזהו הכל יודעים ומושג בחוש כי אין ללבנה מגרמה רק מקבלת אור מחמה וכוכבים שעליה ולכך העובדים ללבנה הוא רק כמשרת לאדוני' והוא האמצעי בינותם ולכך לא הביא התינוק ראיה מפסוק מיוחד כי כבר נכלל כל הכוכבים בפסוקים הראשונים והיא אינה אלא הבאה בשליחותם ולית ליה מגרמי' כלום ולכך לא מייתי קרא רק להיות כי אנו נמשלים ללבנה ולבנה היא בחסרונה אמר נשבענו לה' אפי' בתכלית החסרו' בלי להמיר כבודו בתוהו וכ"כ לנו כי עתידים להתחדש כמותו ואור הלבנ' יהי' כאור החמ':