אבל כבר נודע מ"ש בזהר למה קץ הגאולה נסתר וגם מה שרבים אמרו קצי' חכמים ראשונים ואחרונים וכי לא ידעו שהוא כמוס למאוד אבל הענין כי אלו ידעו ישראל ההולכים בגולה שיהיה קץ כ"כ ארוך וישבו זמן רב כזה בעו"ה בגולה היו מאבדים עצמם לדעת לרב השבר והיה נאבד שארית יעקב ובפרט בזמן השמדות בעו"ה לא היה אוזרי' חיל כ"כ לעמוד בנסיון ולכך התחכמו תמיד לקרב הקץ לומר חזו דאתא חזו דאתא ובזו חזקו ידי' רפות וברכים כושלות אמצו ותמיד בבוא עקא וגזירה לישראל תלו אותו בחבלי משיח לומר הנה מלכנו יבא ויושיענו ולכך רבי עקיבא תיכף אחר חרבן התחיל לומר על משיח בבן כוזיבא וכדומה כולם כדי לחזק ומבלי להכניע לבבות בני ישראל ולכך נסתם ונסתר הקץ שלא ידעו אריכות הגלות וע"ז צווח ירמיה במסתרים תבכה נפשי וכוונתו על קץ שהוא נסתר כ"כ עד שלבו לפומו לא גלי' ע"ז תבכה נפשי כי זהו לאות שיהיה לזמן ארוך למאוד מאד והנה לכך הנביאים וחכמי קדם התחכמו לתקוע בלבב ישראל כי קרוב ישועת ה' לבוא ובל יתייאשו מן רחמים ולכך תקנו תרומות ומעשרות בח"ל באמרם הטעם מחר ישובולא"י ויאמרו כמו שאכלנו בח"ל בלי תרומה כן בא"י נאכל בלי תרומה ושם חיוב גמור ולכך תקנו אף בח"ל והרגל נעשה טבע וזהו אם הגאולה מהר מהר אבל אם הוא לזמנים ארוכים ויעברו קרוב לב' אלפים שנה מה צורך לתיקון הזה הלא דורי דורות לא יצטרכו לזה והנח לחכמים שיהיו בדור אחרון וא"כ ברואים ישראל שתקנו כך ישפטו לאות אמת כי יהיה מהר הגאולה וזה היה ערמת נביאים וחכמים:
יערות דבש חלק ב · פרק ו׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
