אבל עוד בחינה צריך שיתן אדם ללבו בעמדו לתפלה למחול לכל אדם שהרע לו ומבלי לילך עם שום אדם בדין כי אם לפני' מש"הד בחסד וצדק ואצ"ל להסיר השנאה וקנאה ותאוה וכבוד שאינו של יושר כי זהו פשיטא כי איך יבוא לפני המלך בלבוש צואה כי אין צואה מוסרחת יותר מזה במדות הפחותים ומגונים כאלה אף לשנוא למי שהרע לו ועשקו וכדומה הכל יסיר מלבו ולכך כתב האר"י ז"ל שיקבל על עצמו מצוה ואהבת לרעך כמוך והיינו שימחול לכל אדם וילך לפנים משורת הדין כי הכל אצל הקב"ה מדה כנגד מדה ואם הוא מעביר מלבו כעס ומדון לרעהו ואינו רוצה לילך לפנים משה"ד איך ילך הקב"ה לפנים משה"ד ואם הקב"ה רוצה לדקדק עמו כמו שהוא עושה תמיד אפילו מקצת דמקצת בדין הלא תפלתו תהי' לחטאה כי מי יזכה לפניו בדין הן שמים לא זכו בעיניו ולכך צריך ליתן בלבו מדת החסד וחמלה ואהבה ולאהוב שונאו ולדון לכל אדם לכף זכות והוא בכלל הצדק כאמרם וכמ"ש הרמב"ם במנין המצות צדק צדק תרדוף ללמד על כל אדם זכות ואף ה' יפן לקולו:
יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.