יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, מ״ח

וזהו ענין המדרש הנ"ל כי הקב"ה חפץ חסד בכל צדדים לזכות ישראל ולכך מקטרג השטן כי ישראל חוטאים אמר בהביאו חמה דהיינו שעושים עבירות בפרהסיא לאור היום כדכתיב לאור יקום רוצח ויקטל ובלילה יהיה כגנב אמר הקב"ה שאין נ"מ באלו שאין חמור כ"כ כמו גזלן שאין עושה עין שלמעלה כאין רואה וא"כ צדקה שישראל עושים יכפה אף ות"ל אין לך בישראל שאין מקיים צדקה אם רב או מעט וכל פרוטה מצטרף להשבית חימה ושוחד בחיק ולכך הלך להביא לבנה והיינו מה שעושים במחשך ובסוד כדכתיב ובלילה יהיה כגנב וא"כ עושה עין שלמעלה כלא רואה ולא יועיל צדקה כנ"ל אמנם הלבנה נכסה ר"ל שהעבירות הם בסוד ואין בו ח"ה וא"כ פשיטא דענשם לא חמור כ"כ וזהו שקב"ה מכסה לעונות שאין נודע ואין כאן ח"ה וזהו כסית עון חטאתם וכו'. ולכן בניי חדלו הרע ואמר הפסוק ואני נסכתי מלכי וכו' ומדבר בעד כ"י כי דוד המלך מדבר בעדם וקאמר שאנו עושים תקנה בשופר כמ"ש ר"ס גאון ביו"ד טעמים שלו הנדפסים ברוב מחזורים שהוא להמליך מלך לה' ודרך כשממליכים מלך שיתקעו בשופר כדכתיב בשלמה ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה ולכך תוקעים בשופר ועיקר הטעם בזה שאנו ממליכים אז ואומרים המלך הקדוש ומלך המשפט כי נודע כי מה שברא ה' העולם הוא מחמת תואר מלך כי לולי העולם לא יתואר מלך ואין מלך בלי עם ולקיום התואר הזה נבראו כל עולמות ולכך נאמר מלכותך מלכות כל עולמים ועיקר מלוכה שלו בישראל כי כל העכו"ם כאין נגדו וכתוהו נחשבו ולכך אמרינן ה' אלהי ישראל מלך כי עיקר מלכות הוא בישראל: