יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, מ׳

ולכן בניי ואחיי ביום מלחמה הבא עמדו חלוצים והסירו רוע לבכם ובטחו בה' כי הוא ילחם לנו וכמאמר דוד במזמור למה רגשו הנ"ל יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו כי אין משגיח בכל קטרוג ומהו שעושה הוא אז ידבר אלימו כו' כי יש להבין במה שאמרו בשופר מסלק הדין וה' עומד מדין לכסא רחמים והא חזינן שופר הוא מיוחד לדין בכל ב"ד בישראל אפיק שופרא ושמתי' וכהנה בכל מקום שופר הוא לעורר דין אבל ר"א גאון בנתנה תוקף שיסד תי' זה באמרו וקול שופר ישמע ומלאכים יחפזון הנה יום הדין לפקוד על צבא מרום בדין הרי ששופר הוא לעורר דין אבל הוא אמת כי אין הדין נפתח למעלה עד שיהיה נשמע קול שופר כי הוא תחלת דין להשמיע כי ישב הדיין למשפט וזהו ענין שופר משמיע התחלת דין אבל אין תקיעת שופר מתחיל למעלה עד שיהיו ישראל תוקעים למטה ואז מעוררים קול שופר העליון להשמע בקול ולכך בעמדם כל המלאכים לקטרג על ישראל כהנ"ל ולאדם לא מצא עזר והעצה היעוצה לתקוע בשופר ואז נשמע למעלה ג"כ קול שופר ואז מלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון הנה יום דין לפקוד עליהם ועל מלכי או"ה השרים עליונים בדין ובזה ישכחו ולא יזכרו עוד לקטרג על ישראל כי די להפקיע עצמן ופרודין בדינם כי צבא שמים לא זכו בעיניו כלל ובזו חדלה הקטרוג וערעור וזהו ותקעתם וכו' ונושעתם לפני ה' כי על ידי כן שבתה קטרוג בכל אופן וזהו מאמר דוד אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו הרצון שמעורר דין עליהם ובאש ה' נשפט ועל ידי כן נבהלו מחרון אפו כמאמר הפיוט הנ"ל ולא יוסיפו לרגוש ולומר ננתקה מוסרותימו וכו' וזהו בחרונו יבהלמו אשר נבהלו ולא עצרו כח לקטרג עוד וממנו נראה אם מלאכי מעלה יראים מדין איך לא נגור מאף ה' ובאמת כ"י זריזים וזהירים ליתן רב צדקה לפני בוא יום הדין והוא קלורין למאוד ומתן בסתר יכפה אף: