יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, ל״ה

ובפרט בענין קטטה ומריבה ומחלוקת מתחיל בעסק מצוה כאשר דרשתי כמה פעמים מתחלה בא המשטין ואומרלך נאה להתקוטט כי רשעים עתקו גברו חיל שולחים ידיהם בעושק ואם אין אתה תלחום בם ומי יקום נגדם הלא מצוה לשבור זרועי רמה ולקצץ רגל רמיה וכהנה רבות אבל כאשר החל המחלוקת וקטט דמיא לבידקא דמים זדונים לבטל עי"כ תורה ומ"ט ובוז יבוז הכל ומגיע לבסוף בעו"ה למסירת ממון של ישראל ביד רשעים ולהחניף אנשי ריקם אשר במחנהו ומרחמהו ולהעלים עין מסוררים ולבסוף יורה היתר לעצמו היה לי הוצאות רבות לגזול ולעשוק יותר מאשר היה לפניו כללו של דבר גדר גדול גדרו חז"ל איזהו מחלוקת לש"ש זהו מחלוקת הלל ושמאי ואין חוץ מזה מחלוקת לש"ש יהיה באיזה אופן שיהיה ולא תשמע לקול יצה"ר וכן בכל דברים בביטול תורה יבא לש"ש תצטרך לבטל לקיים מצות השתדלות ועוסקים בצרכי צבור ואם אין אתה תעביר בראש וזכות התורה מסייעו מי לך ועי"כ אח"כ מבטל התורה ללא צורך וכן בענין טיול שיאמר לו ביומא דפגרא הנה מצוה לטייל כדי שיהיה לך כח לתורה והיא בכלל בריאת ושמירת הנפש ומוטב שיחלל שבת אחד וכו' ועי"כ בא אח"כ לבטולים רעים ושיחה בטילה ולה"ר ואפשר הסתכלות בנשים ותערובות התחברות במושב לצים והרהור עבירה דוד המלך צווח חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך בכל יום אומרים לי הלוך למקום פלוני ומקום פלוני ואשיבה רגלי לבה"כ ובה"מ וכן נאות: