יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, י״ד

והנה ראש השנה הוא נגד הלב ובו ביום תלוי טהרת הלב אמר בספר יצירה לב בגוויה כמלך במדינה ולכך ר"ה שהוא המלך המשפט והוא כלב בגוף ואמרו אני ישנה ולבי ער זהו ר"ה שהוא ישנה מן מצות ה' חבל לבבי ער עד כי לבבות בני ישראל זכים ונקיים לה' ולכך תקעו בשופר בר"ה כי קול היוצא מדיבור הם במוצאו' הפה והם ע"י כלים שארי אברי הגוף אבל קול שופר הוא הקול היוצא ע"י נפיח' הרוח היוצא מלב בלי סיוע שום כלי ואבר הדיבור ולכך קול נבחר לה' מכל הקולות כי קול זה הוא מלב ולב תמים לה' ורחמנא לבא בעי והלב מישראל כשר וטהור ולכך השופר טוב מאד כי הוא היוצא מלב והנה זהו הטעם שתוקעין בקרן בהמה כי באמ' השטן מקטרג במה יועיל אם הלב כשר אם המעשים אינם כשרים וזכאים ומה יועיל הלב לבד אבל הקב"ה לרב צדקו מתנצל באמרו כי לפתח חטאת רובץ והיינו כי באדם ע"י חטאו גרם שיש בו נפש בהמה והיא המביא אדם לידי תאות ובקשת המותרות וכל מעשי' רעים וזהו מאמר אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו כי ע"י חטא נתלבש בו ובכל אדם נפש בהמ' ולכך עלול למעשים מגונים ופחותים וזהו התנצלות שיש לאדם על מעשיו מעשה בהמה אבל נפש שכלי שמשכנו בלב כולו תמים לה' לאהוב ה' בכל לבב וזהו אדם ובהמה תושיע ה' כי ישועת ה' היא על ידי כן שאדם הוא מורכב מן אדם ובהמה ועלול למעשים מגונים וכעורים: