יערות דבש חלק ב · פרק ד׳, מ״ו

וענין חומש יובן יותר כי ידוע כי האותיות נחלקו לה' מוצאות אהח"ע מהגרון וגו' וכבר כתבו בעלי מבטא כי אעפ"כ צריך עזר מן שאר מקום מוצאות להגות אותן רק אלו מקומות מוצאו' הן העיקרי ולזה באמת לדבר ה"א צריך כל מוצאות אבל להברה ה"א ביותר במבטא עד שהוא במפיק ומורגש יותר לזה א"צ רק מוצא מקומו לבד שהוא הגרון וזה פשוט ולכך חלה שיש בה ה' תוספות למפיק והמפיק הוא רק ממוצא אחד שהוא אחד מחמשה מוצאות הרי מורה על חלק חמישי שהוא מוצא אחד מה' מוצאות ולכך המפיק מורה על חמשת וכן במועל בקודש שהוא פוגם בשם הוי"ה ב"ה כי בשם נקרא על הקדש בכלל ואותיות הוי"ה תחת הוי"ו קמץ מורה על ה' וה' אחרונה נכתב למפיק והוא מורה על תוספת חומש כי ה' אחרונה נוספת למפיק בעלמא כי קמץ הוי"ו מורה על ה' ולכך חמישיתו יוסף עליו וכבר נודע כי מן ג' אותיות ראשונות של השם נסתעף ה' והוא כי אותיות יה"ו מספרם כ"א ורביע מהן הוא ה' כי אחד בלתי מתחלק כנודע והוא אות ד' משם והוא ה' שרביעית מן ג' אותיות הוא ה' ולהיות כי חלק מן אחד שנוסף על עשרים ג"כ מגיע קצת לה' לכך ה' אחרונה בשם בנקודה פסיע לבד להורות על מעט נוסף על החומש ולכך אמרו בפדיון חומש שא"א לצמצם שלא יהיה בו דבר יותר מחומש כמבואר בב"ק פ' הזהב ע"ש והוא הדבר כי יש בו חלק אחד מהאחד הבלתי מתחלק וזהו התוספות כי עיקר השם ג' אותיות כמ"ש וה' נכתב לתוספות בעלמא וזהו וחמשיתו יוסף עליו ולכך ג' אבות ד' אמהות כי ד' נפק מגו תלת הנ"ל וכן ביסודות אע"פ שיחסו היסודות לארבע מכל מקום שרשן רק ג' מים אש עפר ויסוד רביעי רוח נפק מביניהן בהתערבות חלקים יסודות הנ"ל וכן הדבר בה' אחרונה לכך קראו רוח אלקים רוח הקודש והבן והנה ידוע כי עכשיו השם הוא י"ה וחצי' שני' ו"ה אבל לע"ל יהיה השם שוה וחצי אחרונה ג"כ י"ה ויהיה שמו וזהו ביום ההוא יהיה ה' אחד כי לע"ל יהיה תחת וי"ו יו"ד ואם כן ג' אותיות יהיה במספר' כ"ה אם אתה לוקחי תוספות ה' שהוא ה' אחרונה אינו חומשא מלגאו כי הוא יותר מששה רק הוא חומשא מלבר כי מלבר בכ"ה ה' החומש ולע"ל יהיה ה' אחרונה חומשא מלבר ולכך עכשיו החומש מלגאו השכינה שהיא ה' אחרונה נסתרת היותו מלגאו פנימי אבל לע"ל יהיה מלבר וראה כל העם את כבוד ה' ונגלה כבוד ה' לעין כל בשר והבן. ואם כן לע"ל יהיה חומשא מלבר ולכך האומות שישלמו מה שמעלו בקודש לע"ל ואז יהיה חומשא מלבר לכך לא ישלמו לאלף רק מאתים כדין חומשא לבר ולכך כתיב מאתים לנוטרים פריו וא"ש: