יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, ז׳

ואמרו במדרש כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד בבריאת עולם נמלך הקב"ה במלאכים אם לברוא אדם ושאלו אדם מה יהיה ממנו צדיקים או רשעים ואמר הקב"ה שיהיה צדיקים והעלים מהם שיקומו רשעים כי אלו אמר להם שיקומו רשעים לא הסכימו על בריאת אדם ולכך העלים מאת' רשעים וזהו כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד העלים מאתם עכ"ל המדרש וצריך ביאור דח"ו שיהיה הקב"ה משקר במלאכי מעלה ומאן מעכב על ידו אם רצונו לברוא יברא ומה זה דגילה במקצת והעלי' במקצת ואין זה בגדר עצה והמלכה שיגלה טפח ויכסה טפחיי' ובפרט כי אמרו הא דנמלך הקב"ה במ"ה על בריאת אדם לא לעצה הוא צריך רק ללמד ולהורות שלא יעשה גדול בלתי עצת קטן וא"כ ח"ו שילמדו הדורות להסתיר עצה ולשקר ולגלות המעלה ולהעלים החסרון פשיטא שעצה כזו לא יצליח אבל הענין כך במ"ש במדרש ויקרא אלהים לאור יום זהו מעשה של צדיקים ולחושך קרא לילה אלו מעשים של רשעים אימת שניהם שוים הוי אומר זה יה"כ ולכך כתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד הוא יה"כ עכ"ל ולהבין דברים אלו אשר הם לכאורה מחוסר הבנה תבין כי ודאי הכל נדון בתר רוב ומ"ה ששאלו אם בני אדם יהיו צדיקים או רשעים ודאי ידעו שלא ימלט שיהיו ביניהם צדיקים או רשעים רק שאלו אחרי הרוב אם הרוב מבני אדם יהיו צדיקים או רשעים והנה באמת נאמר כי רובן של ישראל צדיקים והוא כי יש ג' כתות כת אחת צדיקים גמורים בפה ולב ויש כת אחת שהם צדיקים במעשים ובפה הולכים תמיד לבה"כ ומתפללין וכדומה רבות ממעשים טובים אבל מחשבתם לרוע תמיד מהרהרים בעבירה ומזימתם רע בעו"ה ומי נמלט מהרהור עבירה וכדומה מרעיונות רעים וחטאים וכן יש כת שעושים מעשה לרוע ורשעים בפועל אבל לבבם טוב מחשבים תמיד לעשות טוב ותשובה רק מורגלים בעבירה והרגל נעשה טבע ומשוקעים בעונות בטבע הרגיל אמנם תמיד לבבם נוטה לטוב לשוב ולעזוב עון וזהו בעו"ה החלי הרגיל ברוב המוני עם שהם כבר מורגלים בעבירה עד שעושים בפועל הטבע מעצמו כי אע"פ שנותנים לבם להניח עון לה"ר הטבע מורגל ומדבר בעצמו ממש וכן שאר עבירות שאדם מורגל בהן לבבו שלם והמעשה נעשה וזהו מאמר דוד אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש כפינו לאל זר הרצון ע"י שכחה ה' והוטבע בין אומות רגילי' עושה לילך בדרכי עכו"ם ומסילתם אבל אלהים יחקר זאת כי הוא יודע תעלומות לבב וא"כ להיות כי הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרף למעשה א"כ צא חשוב כת צדיקים וכת הרשעים במעשיהם וטובים בלבם וה' מצרפם למעשה וכת שטובים במעשים ורעים בלבבם שאין הקב"ה מצרף כלל וא"כ הרי הכל צדיקי' וע"ז נאמר ועמך כולם צדיקי' ולכך הסכימו מ"ה לברוא כי מ"ה אינם יודעים מה בלבו של אדם וקב"ה אמר להם מחשבות טובות והעלים מחשבות רעות כי כך המדה לפניומבלי לצרף למעשה מחשבה רעה רק מחשבה טובה וכבר נודע מ"ש המפרשים על מה שנאמר עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה דלכאורה קשה וכי מקדם היה ח"ו בחסרון ידיעה לפני ה' ופירשו דאצל השם נקרא ידיעה כשמודיע הדבר לאחרים ונעשה דבר גלוי ולכך בעקידה נתוודע לכל יראתו של אברהם ע"ה נאמר עתה ידעתי וזהו כוונת הפסוק כי יודע ה' דרך צדיקים ונקט דרך ולא מעשה ופעולה כי סובב על מחשבה ורעיון שנעלם מן כל בריה ומחשבת צדיקים ה' מודיע כי יש שכר להם בזה ודרך רשעים היינו מחשבת עמל ואון ה' מעלימו כי אינו מעניש ע"ז ולכך דרך רשעים תאבד כי מעלימו וזהו כונת המדרש שגילה מעשה צדיקי' והעלים מעשה רשעים וא"ש ולק"מ כי כך המדה למען דעת צדקות ה' כי רבו רחמיו יתברך: