יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, נ״ג

מזה נלמוד כמה יש לנו לשמור שמירת שבת עד שאפי' עובר במעי אמו ותינוק בן יומו יש בו מהפגם ושמץ חטא בחילול שבת על אמו שהי' בחזקת סכנה והתורה אמרה וחי בהן ומ"מ אמרו שצריך זכזוך וטהר' ומה יעשה אנוש אשר מחלל שבת בפועל הן תורה והן דרבנן וכמה חובה עלינו לפשפש במעשה שבת ושמירתו כי בקל יכול לבוא לידי עונש והכל תלוי בשקידת התורה כי טועמי' חיים זכו וכל ההוגים בתורה לשמה זוכים לדברים רבים ונשמרי' מעצמן מחטא וה' רגלי חסדיו ישמור ואין חסיד אלא המתחסד עם קונו והוא למידת התורה כי אין להקב"ה בעולמו אלא מקום תורה ותורה מעוררת האדם לתשובה ובכל יום ויום מימי שבוע יתקן אדם עצמו כאמרם מחד לשבתא והיינו כי המהרש"א כתב לכך לא גילה הקב"ה לדוד זמן המיתה כדי שיהיה כל יומו בתשובה כאמרם שוב יום אחד לפני מיתתך: