ובזה יובן הנ"ל כי ודאי במ"ש המהרש"א כי הקב"ה ממלא שנותן של צדיקים מיום ליום היינו גם ביום מימי שבוע שנולד בו ביום מת וא"כ דוד שמת בשבת ע"כ נולד בשבת ולכך דוד שהי' מתאו' לדעת אם נמחל לו אותו עון כמאמרו לולי האמנתי לראות בטוב כו' ולכך ביקש לומר לו באיזה יום שימות אם ימות זולת יום השב' זה לאות כי מלוכלך בכתמי עונות ואינו מקדישא רבה דאל"כ היה לו למות בשבת הואיל ונולד בשבת ואמר לו ה' שימות בשבת ועדיין הי' לו ספק אולי מת קודם זמנו וא"כ אין כאן ראיי' כמש"ל ולכך שאל אמות בא' בשבת וא"ל הקב"ה כבר הגיע מלכות שלמה וכו' ומזה אות וראייה כי זמנו מוגבל למות כי כבר הגיע זמן מלכות שלמה ואלו מת טרם זמנו לא הגיע מלכות שלמה ועדיין חשב בנפשו אולי ימות מתוך חולה וא"כ הדר אין כאן ראייה כנ"ל ולכך שאל אמות בע"ש שלא יצטרכו לחלל שבת בגיני והשיב לו השם טוב לי יום שאתה עוסק בתורה וכו' ומזה שפט שלא ימות מתוך חולי כי אם יהי' בריא אולם לתורת ה' והי' לו ראי' שקדישא רבה יתקרי ונמחל אותו עון ויצא נקי מכל פשעים ושבה נשמתו אל בית אביה זכה וטהורה ומת בנשיקה. ובאותו ענין אמרתי במה שאמרו חז"ל כד נח נפשיה דדוד שלח שלמה לבי מדרשא אבא מת ומוטל בחמה וכלבי' רעבי' מה אעשה שלחו ליה חתוך נבלה והנח לפני כלבי' והנח עליו ככר וכו' ע"ש ולכאורה מאמר הזה משולל הבנה קצת השאלות והתשובה מה שייכי תרי שאלות אהדדי וכבר דרשתי בזה בכמה אופנים:
יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, נ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.