דוד המלך פתח ואמר למנצח לידותון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי וכו' עד נצב סלה כו' להבין דברי המזמור הזה הוא הענין במוכיח העומד להוכיח לרבים ולייסרם להשיב מעון ופשע ולעוררם בתשובה ולהביאם לדרך אשר בחר ה' הוא הדרך החיים כי כבר אמרו תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח ומי שמקבל תוכחה כי אומר לו טול קורה וקיסם מבין עיניך וזהו בעו"ה מר החולי אשר המוכיחים בעצמם מלוכלכים בעונות אוי לי על שברי כי גם אנכי יודע חליי אשר אני כלי מלא בושה מכף רגל ועד ראש אין בי מתום א"כ איך יעוז אנוש להוכיח לרבים וכבר אמרו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים ואיך יוכיח והשטן עומד על ימינו כי הרשע ופשע שעשה דבוק בו כמאמר דוד וחטאתי נגדי תמיד וא"כ לא זו שאפשר שתוכחתו אינו נשמע עד כי גורם רעה ומביא רבים לידי חטא באמרם הנה הוא מוכיח יצא ויבדוק בתועבותיו וכהנ' מהתלונה ולה"ר ורכילות עד שרבים חללים יפיל ולכך אפשר ששתיקתו יפה מדיבורו:
יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.