אבל הדבר כך כי הם שאלו בממ"נ כי ודאי האיש המעלים עין מבלי להוכיח ברבים ומייסר העם ולהזהיר אותם על מעשיהם ולקרוא בקול חדלו הרע וכדומה עונשו קשה ומר למאוד בעו"ה אך כבר אמרו במשנה כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו אין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקוםנוחה הימנו וא"כ קשה בממ"נ איך יזכה אדם לע"הב אם לא יוכיח הרי עונשו קשה ואם יוכיח יוסיפו לשנוא אותו ואין רוח הבריות נוחה הימנו ואף רוח המקום אינו נוחה הימנו ואיך יזכה לע"הב ובממ"נ קשה איזהו בן ע"הב וע"ז השיב שלמה דודאי המוני עם שונאי' בשער המוכיח אבל חכמי הדור וזקני עדה ודאי שמוסיפין אהבה על כל דיבור ואמיר' אדרבא הם עוד מזרזי' אותו כה תדבר אל בית יעקב ומה שאמרו במשנה כל שרוח הבריות לא כוונו להמוני עם ואספסוף אשר בקרב המחנה כי אם לשרידי ואצילי עם זקני הדור הם הנקראים באמת בריות בריה דלא בטלה וברוח אנשים כאלה דברה המשנה ואם רוח אנשים כאלה נוח מן האיש זהו נחמד למעלה וימצא חן בעיני אלהים:
יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.