יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, מ״ב

אבל הענין כך כי כבר שאלו במ"ש במדרש בהפילו גורל על אב אמר הנה נחרב בו הבית ולא תקום צרה פעמיים א"כ גם באדר איך שמח שמת בו משה הלא לא תקום צרה פעמיי' ושקולה מיתת צדיקים וכו' ומכ"ש משה אדון נביאים ומבחר יצורים אבל ידוע בירושלמי מס' מגילה שאותו שנה שגזר בו המן ימ"ש להשמיד ולהרוג עם יהודי' הי' מעוברת והמן בדתו בי"ג בניסן מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר אם תמנה מחודש לחודש הרי הוא באדר ראשון וגזרתו הי' על אדר ראשון וידוע דמזל דגים משותף לשני אדרי' ולכך שמח כי מחמת לא תקום צרה פעמיים הא משה מת בירח אדר שני כמבואר בגמרא דקדושין בחשבון שלשים יום וכמ"ש במדרש כי מת באדר שני וא"כ הגזירה שהי' ר"ל באדר ראשון לא שייך לא תקום צרה וכו' ומ"מ ריע כי מזל אחד משותף לשני אדרי' ולכך שמח שמחה גדולה אבל באמת נכזבה תוחלתו כי ידוע בגמרא בסוטה דאמרינן ביום שהושלך משה ביאור הי' בכ"א ניסן ופריך הגמרא והא כתיב ותצפנהו ג' ירחים ובז' באדר נולד ומשני מעוברת היה ובאדר ראשון נולד ואם כן בממ"נ א"א להרוג לישראל באדר ראשון מגין לידת משה ואדר שני מת משה לא תקום צרה פעמיים וזהו כפל מאמר חז"ל ז' באדר מת משה היינו אדר שני וז' אדר נולד היינו אדר ראשון וא"ש והנה אף כי מחשבת המן הי' באדר ראשון אבל אחר כך כשביטל מרדכי דתו ונהפך להרוג יהודים בשונאיהם צוה מרדכי על אדר שני דדרשינן שנים אדר שני והי' טעמו להסמיך גאולה לגאולת ניסן כי הוא הדבר שכתבתי כי ימי מועדי' קדושים מגינים למאוד וזכות ניסן ומועדי ה' שהגינו ולכך הסמיך גאולה לגאולה ולכך פירש רש"י על כשנכנס אדר מרבין בשמחה ימי פורים ופסח ימי ניסן להורות נתן על אדר שני דהוא סמוך גאולה לגאולה ובזה החודש דברו חז"ל ולכן נתן ה' שהפיל פור על י"ג בניסן שעברו ימי אבל מיתת משה כי בימי אבלו אין שכינה שרויה על ישראל ובכל צרתם לו צר כביכול ואין כל כך מגין זכותו לישראל להגין להם בימי צר עד שיעברו ימי אבלו כי עוד היום לולא יעקב ומשה אמר אמרו חז"ל עליהם לא מתו והיינו שזכותם עומד עלינו כאלו הם חיים אתנו כבר ספו תמו בית יעקב: