יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, מ׳

אבל הענין כך כי לשמחה של המן מה זו עושה הלא ע"כ בירח אחד מירחי שנה הוצרך למות ולא סגי בלא"ה ואין לשפוט מזה כי חודש זה רוע מזל לישראל אבל בשנרא' בקרא כי הקב"ה אמר למשה דלכך ימות שלא יעבור הירדן ולא יזכה לבוא לארץ הקדושה ולא אמר שבלא"ה ימות כי הגיע זמנו למות ועכצ"ל דלא הי' זה קפידא ואלו לא עברו ישראל הירדן עוד שנים רבות לא הי' מת רק סיבת מיתתו הי' בשביל שלא הורשה לעבור הירדן כמשמעות כל המקראות וא"כ קשה הא לא עברו הירדן עד יום יו"ד ניסן ולמה הקדים למות בז' באדר די לצרה בשעתה שהיה מת בז' או בח' בניסן רצוף לעבירת הירדן ומזה שפט דע"כ מערכת מזל אדר רוע לישראל ולכך מת באדר כי רעה נגד פניהם במזל ירח ההוא ולכך הקדים למות באדר ומגלגלי' חובה ביום חוב ולכך שמח אבל האמת הטעם הי' כי משה הי' מוכרח למות באדר היותו נולד בו וכך טיב צדיקים שמתים ביום הולדם וכמו שאמרו באבות עולם בניסן נולדו בניסן מתו ובאמת אלו הי' ישראל עוד שנה א' בערבות מואב הי' חי עד אדר בשנה הבאה אבל הואיל וניסן שלאחריו עברו הירדן הוצרך למות בחודש אדר יום המות כיום הולדו וזהו מאמרם כי המן שפט הואיל ומת באדר ולא חי עד ניסן ש"מ שמערכת מזל אדר רעה וטעה כי הטעם הי' שנולד בו ולכך מת בו זהו מה שי"ל: