יערות דבש חלק ב · פרק י״ט, צ״ט

ואכ"ק הא מוכח מגעולי מדין דמיקרי אינו מינו דאל"כ האיך הגעילו כלים גדולים למ"ד מין במינו לא בטיל דמים נאסרו ונעשו נבילה ונאסרו המים שנית במין במינו א"ו דמיקרי אינו מינו ולא היה יכול לאסור המים שנית דמ"מ נ"ט ליכא ז"א דא"כ בנזיר איך הגעילו דבזו ודאי היה מין במינו כנ"ל ועכצ"ל דלא דיברה תורה מכלים גדולים ואלו באמת הניחו לפגום עד למחרת דלא אסרה וכו' דא"כ גם הא דלעיל ליכא הוכחה רק י"ל מי הכריחו תו' דגעולי מדין מחמת יין לנזירים דלמא ילפי' טעם כעיקר לנזיר הוא דאינו פי' כמש"ל דיש היתר לאסורו לנזיר דיוכל לשאול עליו רק פירושו כדאמרי' בחדש פ"ק דקדושין ופי' הדבר דאותו דבר שנאסר הוא דבר שהותר ביום ט"ז בניסן וכן פי' ביין לנזיר דהא יין גופא הותר בכללות ל' יום לנזירות וא"כ אף געולי מדין דהא בבואם לארץ הותר נבילות וטריפות וא"כ אותן נבילות בעצמן הותר בבואם לארץ כנ"ל ומ"מ מיבעי הגעלה וה"ה לנזיר: