ואולי יש לדחות דלעולם קושי' התוס' כהנ"ל למ"ד מין במינו לא בטל והיינו אע"פ שהעליתי כמ"ש לעיל דמים שנאסרו מחמת בשר דינם כדין בשר היינו בכל אסורים שבתורה דאין היתר מצטרף לאיסור וא"כ ההיתר אין נכנס בגדר איסור רק כל איסורו הואיל וא"א לסוחטו דלמ"ד אפשר לסוחטו באמת אין נ"נ וא"כ דכל איסור מחמת א"א לסוחטו של איסור א"כ עתה נעשה ההיתר דהא לא מטע' ההיתר אוסרתו רק מחמת איסור הבלוע שא"א להסחט ממנו משא"כ בנזיר דקיימ"ל משרת להיתר מצטרף לאיסור וא"כ מה בכך דאפשר להסחט סוף סוף ההיתר מצטרף לאיסור וא"כ כ"ע מודים דכיון דנ"נ וגם היתר מצטרף לאיסור דמיקרי לאסור מין במינו דהא לא מבלוע לבד נאסר רק ההיתר מצטרף:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ט, צ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.