וכתב הרמ"א דאזלינן בהכל בתר שמא ולא בתר טעמא והשיג עליו הש"ך באריכו' דאטו מינו או שלא מינו כתוב בתורה רק דקיימ"ל טעם כעיקר דאורייתא ולכך מב"מ דאין נ"ט בטל ברוב ובשא"מ דנ"ט בס' או בטעימות קפילא ולפ"ז מאי איכפת לן אי הוי בתר שמא ב' מינים או מין אחד אם נותן טעם הרי טכ"ע דאורייתא ואי אינו נ"ט ברוב בטל ע"ש שהאריך ובחדושי הארכתי בזה:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ט, פ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.