ולפ"ז אין לכאורה מקום לקושיא הגמ' מהך דחררת דם דידוע בפוסקים כי אמרינן בתר שמא אזלינן כשהי' לו שם מיוחד בפרטי קודם שנתערב אבל אם נתערב מקודם פשיטא דלא שייך בתר שמא אזלינן ולפ"ז בהמה שנימוח במעי אמו א"כ קודם שחל עליו שם נבלה כי עודנו לא יצא לאויר העולם כבר רבו עליו הדמים וזוהמ' מאמו ובטלה ברוב כמ"ש רש"ל על הא דביטול ברוב נגעו בו וא"כ אז לא שייך מין בשא"מ כי אין כאן שם נבלה עדיין ואין כאן רק דמים בדמים נגעו והוי מין במינו ול"ל דקושי' הגמרא דבמשא מיהו ליטמא הוא אם אמרינן דחוזר וניעור וטומא' כמאן דאית ליה דמי אבל אי אין חוזר וניעור פשיטא דאינו מטמא במשא דהטומאה כבר בטלה והולך לו:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ט, ע״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.