רק זהו אם מוחלט הדבר דשלל דידהו לא אישתרי רק י"ל דלעולם אין הבדל בין שלל גוים לשלל דידהו רק יש חילוק כשיטת הרמב"ם בין כשירעבו ויצמאו וכו' וא"כ שפיר כתיב כי ירחיב דכתיב בכל אות נפשך תאכל בשר וזהו שלא בשעת רעבון ולא הותר שלל עכו"ם כלל ועד לאחר שחלקו לא הותרה ב"ת ומ"מ יש הבדל בין ז' שחלקו לאח"כ אף דאמרינן כיון דאשתרי אישתרי דבז' שחלקו מותר לישראל לנבל משלו ולאכול בעת רעבון משא"כ לאח"כ אבל אברים שנותרי' משעת היתר אמרינן כיון דאשתרי וכו':
יערות דבש חלק ב · פרק י״ט, מ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.