אך כתבו המפרשים כי לכך היה במדבר מותר ב"נ ובביאתם לארץ נאסר כי עבור קדושת ארץ נתקדשו ישראל במצות יתירות ופרישות כמו שמצינו הרבה מצות שתלה הכתוב בביאת הארץ וא"כ שפיר יתכן עליו כי ירחיב וכו' כי בשביל הרחבת גבול ארץ הקדושה נאסר ב"נ ונ"מ בין שני סברות הללו הוא מ"ש לעיל דאם אמרי' דאין ענין הרחבת ארץ לב"נ ולא תליא כלל בארץ קושיא הנ"ל מיושב ואיכא למימר דבפרשת ואיש אשר ישחט ואל פתח אהל מועד לא הביאו וכו' גם בשר תאוה נאסר ומ"מ ילפינן מזה הדבר דיש שאלה בהקדש דאל"כ ל"ל זה הדבר דמכי ירחיב ידעי' דב"ת הותר בארץ דל"ל דה"א לאסור ב"נ אתי' דמה ענין הרחבת גבול לענין ב"נ ומה טיבו של זה בשל זה וע"כ על ב"ת קאי ואייתר זה הדבר לשאלה בהקדש אבל א"א דגם היתר ב"נ תליא בארץ א"כ שפיר י"ל כי ירחיב על ב"נ לחודיה קאי ואצטריך זה הדבר להתיר ב"ת לדורות וקשה מנ"ל דיש שאלה בהקדש:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ט, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.