אמנם נראה דהרמב"ם פסק במנין מצות ל"ת דאל תצור את מואב אינו נוהג לדורות אלא בימי משה וראי' דכתיב במשיח וירש את שער הנגב שהוא עמון ומואב וזה ודאי דמצות לא יהיו בטילים לימות המשיח אמנם הרמב"ן השיג עליו וס"ל שנוהג לדורות רק שכבר בא סנחרב ובלבל את כל האורות והותר ארצם למשיח ולפ"ז י"ל דר"י ס"ל כדעת הרמב"ן שבלבל סנחרב האומות ועדיין לא שבו וא"כ שפיר התיר אותו ר"י לבוא בקהל אך כ"ז לדברי ר"י דפסקינן כוותי' דמצות אינם בטילים לע"ל אבל למ"ד דס"ל דמצות בטילים לע"ל אין מקום לקושייתם ממשיח וא"כ אין להכריע אם כבר שבו או לא:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ח, נ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.