ובזה א"ש הנ"ל על ת"ע לחוד היה יכול להיות דלכך תקע עצמו להלכ' לומר שהוא חובה דס"ל דלאחר זמנו אינו עובר וא"כודאי דמתפלל בדרך נדבה כל היום דאין טעם לאיסורו כלל כנ"ל לפ"ז מה דמפרש תלתא זימנא ע"כ לקבוע בחובה ומוכח דת"ע חובה:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ח, ל״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.