יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, ע״ד

וזהו הלומדים תורה לשמה מתוך אהבה יש להם מרפא דכתיב ואוהביו שהם לומדי תורה לשמה כצאת השמש בגבורתו כי אז מלאכי רחמים ורפואה כן הוא התורה ולכך נאמר כצאת השמש ובאמת התורה מחזקת לומדיה לשמה כאמרם בב"ב במעשה דרבב"ח דראה צפרדע כאקר' דהקרוני' דהוא ס' בתי ואתא נחש ובלעה ואתא פושקנצא ופירש"י עורב נקבה ובלעה ויתיב וסליק באילנא פוק חזי כמה נפיש חילא דאילנא והוא כי חכמי טבע לחקור בטבעי' מחצבי' מתכותי' ב"א ושארי טבעי יסודות ותחבולו' שקורין פיזיקו נדמה לצפרדע כי הוא תמיד מגיד מעשה ה' ונפלאותיו כסדר הטבע וגדולת הסדר מתהום ארץ עד שמים ממעל והוא לתועלת בכל עמים ויושבי ארץ אשר ממנו נתייחדו כל תחבולות פעולתן של אומנים מעשה אדם ובהם נשתרשו ואמרו כי המה ס' בתים רומזים על כל עמים דכתיב ס' המה מלכות ועיקרו של עמים הם ס' כנודע במדרש כי עשרה הם עשרה עמים שנעקרו ונאבדו וזהו הצפרדע שממלא ס' בתים ובזה אין דבר מינות ואין דבר מתעה האדם מתורת ה' ועבודתו וכמאמר הרמב"ם כל מה שדיבר הפילוסוף מתהום ארץ עד גלגל ירח כולו אמת אבל על זה יסדו הפילסופים למודם במחקר השמיימי בענין מלאכים ושכלים נבדלים וענין אלהות וזהו דבר מתעה ונחש ארס בשניהם שיכחשו בבריאת עולם ויאמרו עולם קדמון ויכחישו בבחיר' ושהאל מנב' בני אדם ויהרסו תורה ומצותי' כאשר הזהירו רבים ושלימים להתרחק מחמת תנינים יין אריסטוס ימ"ש וחביריו: