ובזו יובנו דברי רש"י הנ"ל דפי' על לו לרפאותו וכו' ועדיין קשה וכי לו לבדו זרחה הלא לכל חולים שבעולם לכולם השמש מרפא אמנם כיון שאין נגרע מעבודת שום מלאך דבר ולא יאונה מה' לשום נברא גריעותא ליטול מה שהוכן לו מה' ולכך השמש ששקעה שני שעות שלא בעונתה א"כ אותם המלאכים הממונים על ב' שעות הללו נגרע מעבודתם ולא היו משמשים אז כלל למען לא יאבד מאתם דבר. זרחה עכשיו ב' שעות מקודם ובאו מלאכים אלו לעמוד ולשרת ולנהוג חמה כראוי וא"כ ששמשו אז אותן מלאכים של ב' שעות השקיעה שהוא לאחר חצות א"כ הם מלאכי דין גמורים מאין לחולי זה תרופה ע"י כי הם פועלים בחמה כמו אחרי חצות יום וזה דין:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, ס״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.