יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, ה׳

והנה יש להבין דהא ודאי אם בעל אילן וקרקע מוחלקים בטיב מכירה אי מכר לו או לא ודאי דבעל קרקע מוחזק דהא קרק' שלו והכל ברשותו וגם הוא מוכר ויש לו חזק' מרא קמא וא"כ אי הספק אי מכר או לא ודאי דבעל קרקע מוחזק אוקמי בחזקת מוכר שהוא מרא קמא ולפ"ז יש להבין הא דס"ד לחלק בין ממון לאיסור מה חילוק יש אי ס"ל לר"י ודאי דלא שדי נופו בחר עיקרו דמאוירא קא רבו כמ"ש בס' אסיפת זקנים א"כ אף באיסור כן ואי ס"ל דמספקא אי אזלינן בתר נופו או עיקרו א"כ איך אמרינן דהיוצא מהגזע של בעל אילן והא בעל קרקע מוחזק והמע"ה הרי הוא של בעל קרקע וע"כ דברי הוא א"כ אף באיסור נימא כן וצ"ל דוודאי י"ל בתו' דכתבו די"ל דלכך לבעל אילן משום דהוי כמו ענפים א"כ לימא בגמרא הך צריכותא דאי איתמר במ"ומ ה"א הך טעמא ולא הוי ידעינן דבערלה ס"ל לר"י דלא שדינן נוף בתר עיקר וצ"ל דא"כ הוי קשה הא דקתני במשנה ר"י אומר של תחתון ש"מ דס"ל דלא שדי נוף בתר עיקרו וא"כ הך דערלה תו ל"ל ולכך איצטריך הכא לומר דיש לחלק בין ממון לאיסור: