אך נראה דבאמת בשביל הך צריכותא היה אפשר לומר כנ"ל. אבל בלא"ה ס"ל לתו' הך סברא דקשיא ליה לתו' קושי' הראב"ד דכיון דקי"ל הלכה כר"ש והתוס' ס"ל כפירש"י כמ"ש להדי' בפ' המקבל גבי אילן הנוט' למיצר דס"ל כר"ש וא"כ איך סתם לן התנא במשנה דפ' הספינה כר"י היוצא מהגזע של בעל האילן וקי"ל הלכה כסתם משנה וא"כ קשי' הלכתא אהלכתא דכאן קי"ל כר"ש דס"ל כר"מ כפירש"י ולכך הוצרכו התוס' לסברתו די"ל באילן מ"מ לבעל אילן מידי דהוי אענפי' וא"כ כבר העלו התוס' סברות כאלה. ואגב גררא כתבו דא"כ אין צריך הגמרא לעשות צריכותא כאן דבלא"ה צריכין אנו לומר סברות כאלה ליישב הלכתא אך אלו הוי פלוגתא זו אי היוצא מהגזע של בעל אילן או בעל קרקע מבואר במשנה אין כאן קושי' דהלכה כסתם משנה דסתם ואח"כ מחלוקת אין הלכה כסתם משא"כ אם אין זו משנה רק ברייתא וקיי"ל סתם במשנה ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם משנה קשה הלכתא אהלכתא וצ"ל כנ"ל:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.