יערות דבש חלק ב · פרק ט״ו, נ׳

והנה באמת ישראל באותו דור לא היו דלטורין כי אין אחשורוש יכול לחקור עם אסתר וישראל ידעו משפחתה ומולדתה ואין מגיד בשביל זה היו נגאלים ובמצרים היה עיקר שעב ד שהיה בהם דלטורין כמאמר משה אכן נודע הדבר ואפי' משה שהיה בא להושיע לישראל ונתנבאו עליו מרים וכן סרח היותו מושיע וכן חרטומים אמרו כוכב נולד ללקות מושיע במים וכיון שהושלך משה לא חזי עוד ולכך אמר משה בשבילי נצלת' כולכם ופי' התוס' כי ג' גזירות היו ראשון להשליך במים פן ירבה וכו' ושנים בשביל מושיע ישראל וג' על מצרים וכיון שהושלך בטל כל גזירות ועיין במהרש"א למה ביטל גזירה ראשונה פן ירבה וכו' וכבר תירצתי קושיא זו בדרשות הקודמי' ועתה נראה כי אמרו כי לכך השליכן במים כי נשבע ה' שאינו מביא מבול והנה ידעו כי הקב"ה נשבע לאי"ו לגאול לישראל ממצרים ולהנחילם א"י ולשלח להם מושיע כאמרם פקוד יפקוד וכאשר ראו שנלקה במים המושיע א"כ ראו לדעתם שקב"ה ניחם על השבועה לשלח לבני אי"ו מושיע וא"כ אף משבועת מבול יכול להנחם משבועתו וא"כ בשקר הם בוטחים שלא ידונו במים ולכך בטלו הגזירה כי זהו היה עיקר טעמם כנ"ל ועכ"פ נתודע שמשה מושיע ומ"מ קמו עליו למסרו למלך עד שהבטיחו הקב"ה כי מתו כל האנשים וכו':