יערות דבש חלק ב · פרק ט״ו, מ״ב

אבל הענין כי אמר הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך כך פי' הכסף והעם שבשניהם תעשה כטוב בעיניך ותכלית הטוב לחלקם לעניים וכן או"ה יודעים כי מצות צדקה רבה ולמדו מנבוכדנצר מלכא וחטאך בצדקה פרוק ואמרו חז"ל צדקה תרומם גוי וזהו שהיה טוב בעיני כל השרים לחלקם לעני' וכן עשה המן וחשב שזהו יותר מכל קרבנות דכתיב ונבחר לה' מזבח ולכך תמה שאיך מלא קומצא קרבן ידחה יו"ד ככר כסף לעני' שהוא טוב בעיני ה' מכל הקרבנות ולכך השיב מרדכי כי הצדקה מיוחס לי כי הכל שלי עבד שקנה נכסים וכו' וא"כ שכל בטחון המן שיצליח היה הואיל פזר נתן לאביונים כהנ"ל ולכך בעת הזכרת הנם צריך מתנות לאביונים והבן: