וזהו יובן מ"ש ותקח מרים הנבואה את התוף וכו' אחות אהרן ולא אחות משה אלא שהיתה מתנבא כשהיה אחות אהרן וכו' יש להבין דמה בכך מ"מ אחות משה היא ג"כ וגם למה נזכר זה מכוון גבי שירת הים אלא הענין אחות אהרן היינו כל זמן שהי' אחות אהרן הי' נביאה אבל כאשר הי' אחות משה שנולד משה פסק נבואה מאתה כמ"ש ולכך טפחה על ראשה היכן נבואתה כי נסתלק נבואתה וזהו ותתצב אחותו מרחוק וכו' כי נסתלק רוה"ק וזהו שעמדה מרחוק:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ו, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.