אבל באמת הוא הכריע בזמן בית שהיו יושבים סנהדרין בלשכת גזית ובכל פלך ופלך כסאות למשפט לא היה אדם נדון בכל יום כי כל זמן שיש דין למטה אין דין למעלה דכתיב אלהים נצב בעדת אל היינו שעומד ואינו עושה דין כשיש עדת אל לשפוט למטה אבל בעו"ה כשפסקו סנהדרין לשפוט למטה אזי יש דין למעלה ואדם נידון בכל יום ולכך שלמה המלך כמשמעות ירושלמי מלך לא דן ולא דנין אותו ד"ת שנא' מלפניך משפטי יצא נאמר עליו לעשות משפט עבדו ומשפט עמו דבר יום ביומו ומשפט עמו היינו מה שתלוי במשפט המלך וכי משפט המלך הוא כפי הנהגתו לעמו ומשפט המלך הוא משפט העם וכמ"ש כל המפרשים משפט עמו הנאמר פה הוא משפט התלוי במלך וא"כ א"ש כמאן מצלי' האידנא דייקא דבזמן בית שהיו סנהדרין הלכה כרבנן וא"כ אין אדם נדון בכל יום אבל האידנא מתפללים כר"י דהאידנא דבטלי בעו"ה סנהדרין אדם נדון בכל יום והלכה כר"י ולכך מתפללין האידנא ודו"ק:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ד, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.