אבל הענין דוד צווח הן בחטא יחמתני אמי כיון שנולד אדם ע"י חימוד הזכר שהוא כח יצה"ר וחימום אש זרה הוא תיכף כח והתחלה לילד לכנוס בו יצה"ר כי הוא סיבת הולדם והוא גורם לכמה חטאים ולכך מי שאינו יצרו תקיף כ"כ בעת הזיווג וחמומו אש זרה אש דס"א אינו גובר אף הולד מוכשר ביותר ואין טבעו נוטה כ"כ לחימוד ומותרות ולכך אהב יעקב את יוסף כי בן זקונים היה לו כי בזקן כבר פסק כח יצה"ר וחימום כבר נכבה ונחלש ואף הולד טבעו מואס ברע ובוחר בטוב וכן היה באמת יוסף הצדיק ותשב באיתן קשתו ולכן חזקיה היה אז בעת חומו בן ל"ט שנים וחשב אם יקח אז אשה יתן יותר כח להולד מפאת יצ"הר ויגבר בו לכך חשב להמתין עד עת זקנתו כי אז פסק כח יצה"ר וקברות התאוה וא"כ עכ"פ יהיה טבע הולד נוטה לטוב ואין מושרש בו טבע הרע וזהו היה דעתו אמנם רצון השם היה שיוליד תיכף כדי שיהיה הכל בזמנו ואין מלכות נוגע וכו':
יערות דבש חלק ב · פרק י״ד, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.