יערות דבש חלק ב · פרק י״ג, ו׳

כללו של דבר כמה נבחר משה וראוי יום זה אשר יום זה חושך ואופל לא סדרים להתאסף ולעשות אבל יחיד ובכל שנה ושנה ביותר כי בעו"ה התורה מתמעט ומורגש בהעדרו ומיתתו ביותר כי עי"כ חשכו הרואים בארובות שמים כמבואר בזוהר לרעי' מהימנא כד אנת תתכנש עליך אתמר יחשכו כוכבי נשפו והמן הרשע הרגיש בזה באמרם כיון שנפל הפור בירח אדר שמח שהוא הירח שמת משה רבן ולא ידע כי בז' באדר מת ובז' נולד וכבר דרשנו פעמים רבות והענין אחד כי מה בכך דנולד משה אחר אחרון אני בא אבל באמת למה ידע המן מן המיתה ולא מהלידה והטעם כי אצל או"ה היה מקובל ורשום בזכרון שלהם מיתת ולידת אדון ישראל אשר עשה כ"כ נפלאות אשר רגזו וחלו כל שוכני תבל רק מבואר בגמרא ותצפנהו שלשה ירחים ופירש"י כי הם חשבו שילדה לט' ובאמת ילדה לז' א"כ האו"ה ועם מצרים ששפטו כי הילידה לט' הי' לידת משה ז' סיון ולכך לא ידע המן שנולד בז' באדר רק אצלינו היה הדבר מקובל שהולידה לז' והיה בז' באדר וא"כ זהו הענין כי ודאי בשביל שמת משה בז' באדר לא היה שופט שהיא רע מזלא כי מיתה הוא טבעית ומי יחיה ולא יראה מות וצריך להיות באיזה זמן שיהיה רק המן חשב כי משה נולד בסיון ומת באדר וידע כי ענין צדיקים למות ביום שנולדו וזהו לא היה במשה א"כ אין זה טבעית וע"כ דמזל רע בחודש הסיב לו המיתה דאלו טבעית היה מת בסיון ולכך שמח אבל באמת טעה כי באמת נולד משה בז' באדר ומת ביום שנולד והרי זו מיתת טבעית ולא גרם המזל כלל וזהו פשוט: