ותבין כי כאשר שלח מרדכי לקיים עליהם לעשות ימי פורים ימי משתה ויום טוב לא נאמר ומתנות לאביונים אבל אח"כ כאשר נאמר שקבלו על עצמן לעשות ימי משתה ושמחה ואמרו חז"ל י"ט לא קבלו על עצמן נאמר מתנות לאביונים והלא דבר הוא אבל כבר ידוע מרוב העונש שיש מאן דאכיל וחדי בי"ט ואין שולח ממנו מתנות לאביונים והפליג מאוד בזוהר בזה עיין שם כי בשבת מותר אבל בי"ט אסור לאכול בלי ליתן חולק' למסכנא. ולפ"ז א"ש כי מרדכי חשבהו לעשות יום טוב א"צ להזהיר על מתנות אביונים כי דינו שוה לכל יום טוב שצריך ליתן למסכנ' אבל הם שלא קבלו ליום טוב מ"מ עניים אל יפסדו חלקם וקבלו על נפשם מתנות לאביונים ולכך נאמר אח"כ מתנות לאביונים כיון שאינו י"ט ובאמת ע"י תורה הכניע מרדכי להמן ועמלק:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ג, מ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.