יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, ס״ט

אך כבר כתיב כל המחלה אשר שמתי במצרים וכו' והקשו לטעם הזה דאם אין מחלה אין צריך רפואה אבל הכל כמ"ש דמשה אמר לאהרן הקטורת יעצר המגפה דמלאך המות מסר לו דאל"כ מנא ידע והדבר תמוה מה קושי' מנא ידע הלא רוח ה' דיבר בו וכל התורה יצא מפיו וכל רז לא אנס ליה אבל יובן הכל כי כל חלי וכל מכה הנאמרים בתורה נמסרים לסטרא אחרא וע"י צריך להיות רפואה כי נתן להם והם שלהם ולכך חלאים רעים ונאמני' בשליחותן כי הם עושין שלוחין לרפא אבל הרפואה ע"י שכך הי' מקדם בימי חזקיה ספרי רפואות כולו לחשים וכשפות וענייני שמות טומאות כי זהו הכל ע"י ומסוג דלהון. ובמ"א כתבתי כי ביותר יש לאדם לזהר כשחלה ויתרפא שיהא עובד ה' כי הואיל רפואות ע"י עלול בעו"ה לסור מאחרי ה' ויראתו ולכך צריך שימור ולכך המגפה שהוא מאתו איך אפשר הרפואות ע"י קטורת שהוא קודש הקדשים וחלק שמים ממעל וע"ז אמרו כי בא יבא ומשלהם יתנו להם וזהו מאמר הפסוק כל מחלה וגו' מצרים לא אשים עליך כו' ואם אשים כן עליו אלה הם אשר נאמרו בתוכתה ונמסרה ביד ס"א ורפואתה יהיה צריך ע"י וזהו חולי לא אשים עליך כי אם שארי חולי ובזה רפואה ע"י שמים מסטרא דדכורא וקדושה והן יסורים של אהבה ולכך מכת חרב הוא מסטרא דלהון והרפואה צריך דוקא ע"י כמ"ש ולכך רוח צפונית מרפא דוקא שהוא מסטרא דלהון רוח דלהון כמו מצפון תפתח הרעה והוא מקום הרע ומשם יבא הרוח להתרפאות והוא מאתם והבן: