יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, נ״ז

ולכן העיקר להיות בתמימות ולשקוד דלתי תורה כי הוא הנותנת חיים לנחול בדרך הישרה ובעו"ה כל העולם נכשלין כך בביטול תורה קטן וגדול שם כי מה יאמר אין לי פנאי הלא מבלים זמן בהבלי עולם ושיחה בטילה וזמן תכלית נבראים איך יבלה זמן ביקר הנבראים בדבר של שטות ואם ה' עשה ימים חרוצים ע' שנה ד"מ ויבא א' ויאמר הא לך עשרת אלפים ככרי כסף מת יום א' קודם לזה הלא יקצוף על שאלתו וכל הון בוז יבוזו לו וא"כ לא שוה לו מעות הנ"ל כיום א' והוא מאבדו בתוהו ובוהו והבל וטוב יום מותו משהוא חי ומקצף בוראו בדברי שטות ורשע ועבירות גדולות בנפשו מאד אשר אם אמרתי אספרם מחול ירבון אוי לנו כי רב חטאנו אין קץ לחוטר אשמתינו והכל מ' בולע הזמן וביטול תורה וראשון לנבראים וזהו ענין מעתיקי לתלמי המלך שכתבו אלהים ברא בראשית שלא ימצאו פ"פ לטעות וכבר תמהו התו' הא הכל כתבו בלשון יון באר היטיב שמתחילה ברא ה' שמים וארץ ומה מקום טעות לכאן ותי' תוס' דחוק ע"ש אך כבר עמדו רבים מן אפיקורסים וטענו שהעולם קדמון דלמה לא ברא העולם קודם כי הטוב האמיתי לא יכיל טובו וא"כ למה לא הקדים טובו מאז ומקדם ובאמת אלו הי' הזמן קודם לבריאה הי' מקום לשאלתם אבל הזמן הוא ראשון לבריאה כי התחלת הבריאה הוא מציאת הזמן וקודם לזה לא היה הזמן כלל וא"כ סגר אליהם המדבר בשאלה זו למה לא ברא קודם בזמן כי לא היה מקדם זמן כלל ולא שייך לברוא קודם: