ונא תשמרו מתחבולותיו ומה עמקו מחשבותיו לרוע כי בודאי אינו בא בתחלה לאדם לומר היה ממרה את פי ה' ותורתו כי מי גבר ישראל ישמע בקולו להמרות פי עליון הלא עליו הורגנו כל היום רק כל עוזו הוא בהסתר פנים כאלו הוא כולו מצות וטוב ולש"ש אם ימסור אדם חבירו אצל עכו"ם יאמר לש"ש כי הוא גורם ח"ה אצל עכו"ם ורודף כל ישראל ואם יהיה ידיהם רמה בעשירות יגרום רעות רבות ולכן מצוה לקצות ידיו וכחו לדבר לה"ר על אחד הוא מצוה כי הוא בעל מחלוקת ומותר לומר לה"ר על בעלי מחלוקת ומותר לעורר שנאה בין רעים אהובים ולהיות נרגן מפריד אלוף כי אם יהיה לאחדות יתגלגל רעות רבות לקהלה ולפרקים הוא מלבין פני חבירו ברבים הוא בעיניו למצוה כי הוא חציף ותמיד במושב נגידים בעם קופץ בראש ומצוה לבייש מתגאה הוא מצוה לזרוק מורא בעם ועי"כ הנהגה טובה בעם ועי"כ לאו כל אפין שוין וכהנה בכל דבר פשע מחשבת יצ"הר לרוע בתחבולותיו וציד בפיו כי הוא דבר מצוה:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, ל״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.