ודרשינן ברבה וירא כי לא יכול לו ויגע בכף יריכו בכף יוצאי יריכו צדיקים ונביאי' שיוצאים הימנו וזהו דורו של גזירה והיינו כי יריכו היינו אבר המילה כמ"ש ועיין הראב"ע כי גיד הנשה מסתעף מאבר הזרע ונקרא נשה לשון אישות ושרו של עשו שמאדים בחלקו לא היה לו כח ביעקב רק במילה כי ידוע מ"ש ויעקב איש תם שנולד מהול ולכך יכול לאחוז בו ולגרום רעה ליוצאי חלציו. רק אמת דהם קיימו מצות מילה והכניעו כחו ולכך אמר דורו של גזירה שגזרו על ישראל מבלי למול אז גבר חיל וזהו שכאשר ראה דוד שאין כחו להכניע מאדים כוכבו של עשו רק במילה ולכך הוצרך יואב להלחם נזכר שהיה אחיזה לשרו של אדום בירך יעקב הואיל ונולד מהול וכדורו של שמד שיבטל המילה ולכך התחיל לקונן אלהים זנחתנו פרצתנו וכו':
יערות דבש חלק ב · פרק י״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.