ובאמת עיקר הספד לעזוב רע ובזה יהיה לנשמת הצדיק הדבוק בנו לתועלת ובאור התעורר' התשובה יאחוז ויעלה מעלה מה שאין לו מקדם כח לעלות וזהו אמרו אחים הספידא דהתם קאימנא מבלי כח לעלות וע"י הספד יעלה מעלה ובאמת מי שמונע ההספד הוא מבזה תורה ולומדיה ואחז"ל כמה טפשאי הני אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבה דכתיב בתורה ארבעי' יכנו ואתו רבנן ובצרי ליה חדא ולהבין ענינו והקשו הא בגמרא אמרי' דלכך קיימינן מקמי ס"ת בפני לומדיה עומדי' בפניה לכ"ש וא"כ מוכח גדול כבוד התורה מת"ח וא"כ מה זה דקאמר כמה טפשאי וכו' אבל הענין כך דיש להבין כאשר אמרתי כבר איך קרו להו טפשאי הלא המה רשעים דעוברים על מה שכתב בתורה מפני שיבה וכו' והדרת פני זקן זה קנה חכמה רק אמרינן בגמרא אין בעלי אומנות רשאים לעמוד מפני ת"ח רק שחרית וערבית מפני ביטול מלאכה ובזה איירי דהם אינם עומדי' באמצע יום מלפני ת"ח ובפני ס"ת עומדים וקאמר שהוא שטות מפני ת"ח אינם מבטלים ומפני ס"ת דאף דכבוד ס"ת עדיף מ"מ הא גוף עמידה מפני ס"ת אין לו שרש רק דנלמד מקימה בפני ת"ח מק"ו כנ"ל ואם בפני ת"ח אינם עומדים רק שחרית וערבית איך נקום בפני תורה שנלמוד מן ת"ח די לבא מן הדין להיות כנדון. והא דקאמר דכתיב מ' יכנו ואתו רבנן ובצרו היינו דצריך לטעם למה אין צריך לעמוד רק שחרית וערבית כיון דבתורה סתם כתיב וצ"ל או דרשות ביד ב"ד לעקור ד"ת וב"ד עקרו מצות הקימה בפני ת"ח והניחו על שחרית וערבית או יש לומר דירדו חז"ל לסוף דעת ת"ח שמוחלין על כבודם במקום שיש הפסד לאחינו בני אומנות ות"ח יכול למחול על כבודו ונ"מ בזה לגבי ס"ת אי הטעם משום מחילה א"י למחול כבוד התורה אבל אי הטעם דעקרוהו החכמים לעשה דהקימה כנ"ל אף לגבי ס"ת יעוקר. וזהו מאמר הגמ' כמה טפשאי אינשי דקיימי מקמי ס"ת כל היום ולא קיימי מקמי דת"ח רק שחרית וערבית רק דלא תימא איך אפשר לבטל עשה של תורה וצ"ל משום מחילה וזהו לא שייך בס"ת וע"ז אמר לא כן הוא אין הטעם משום מחילה רק כח ביד ב"ד לעקור ד"ת כדחזינן במלקות דכתיב מ' והם בצרו חדא וא"כ דעקרו לעשה אף לגבי ס"ת מעוקר ודוק. ראו כי ת"ח כלול בתורה כי הוא מקור התורה והרואה ת"ח שנשרף כאלו רואה ס"ת שנשרף ולכן שטות מהרבה אנשים האומרים במיתת ת"ח זקן מופלג שאין להרבות הספד היותו זקן. אדרבה הרואה ס"ת שהוא ישן מימים קדמונים נשרפת ח"ו הלא יבכה בכי תמרורי' ויעורר אבל כי היא מוגהת וכהנה רב מעלתה מכמה דברים. וכן הדבר בת"ח זקן אשר יגע ומצא ועמד על רזי תורה בנגלה ונסתר ונסה בכל דברים ובא לידו הרבה שאלות עמוקות ואין חכם כבעל נסיון:
יערות דבש חלק ב · פרק י״א, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
